שלום,
רציתי לספר לכם על "ארגון מדריכי השיקום". זהו ארגון שחברים בו מדריכי שיקום מהוסטלים ודיורים מוגנים מכל הארץ, ופועל למען שיפור תנאי העבודה של המדריכים, ולמען הגדרה מסודרת של התפקיד.
המטרה הסופית שלנו היא הקמת ועד עובדים ארצי שייצג את מדריכי השיקום מול משרד הבריאות.
על מנת שנוכל להשיג את המטרות שלנו, אנחנו צריכים שכמה שיותר מדריכים יצטרפו אלינו. אנחנו נשמח לקבוע אתכם פגישה כדי לספר לכם יותר על הארגון, ולנסות לשכנע אתכם להצטרף. אם אתם מעוניינים לשמוע עוד, אנא פנו אלי לטלפון 052-5200441 או לאי-מייל
ormeir2@gmail.com
תוכלו גם לקרוא עלינו יותר באתר שלנו
http://shikum.workers.org.il
הגדרת תפקיד מדריך השיקום
מדריך השיקום מהווה ציר מרכזי בתהליך השיקום- מרבית הליווי היומיומי של המשתקמים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה, נעשה על ידינו. מעצם הגדרת תפקידנו אנו נמצאים בחזית ומתמודדים עם מצוקותיהם של המשתקמים. אנו "הפועלים השחורים" ומהווים כשמונים אחוז מכלל הצוות. לטענתנו מדריך השיקום הוא מקצוע לכל דבר, הדורש מקצועיות רבה, מסירות אישית וידע רב הנרכש במשך תקופה ארוכה. לצערנו, בעקבות תהליך הפרטה של חלק גדול משירותי השיקום במדינה, תפקידנו נופל בין הכיסאות ואינו זוכה ליחס הולם כשאר מקצועות השיקום.
הגדרת המצב העכשווי
במצב כיום קיים פער גדול בין דרישות התפקיד והאופן שבו הוא משתקף במציאות דרך עיני המנהלים המקצועיים שלנו ודרך עינינו מבחינת האחריות לחיי האנשים, לבין האופן שבו התפקיד נתפס בפועל על ידי המדינה, העמותות והיזמים הפרטיים. רכישת ידע מקצועי כגון יציאה לקורס מדריכי שיקום אינה מובנת מאליה. הקורסים המוצעים לנו מטעם משרד הבריאות הם בעלי מרכיב השתתפות עצמית גבוה וככלל אינם מוגדרים כגמול השתלמות ולעתים רחוקות מעלים את השכר השעתי. מכאן גם שההשתתפות בהם אינה חובה ונעשית לרוב על חשבון זמננו הפנוי. מדריכים המועסקים במסגרת דיור מוגן לעיתים קרובות אינם מקבלים החזרים על הנסיעות בין הדירות השונות ואף נאלצים לרשום שעות עבודה בודדות על אף הזמן הכפול שהושקע בפועל מצידם.
העדר ביטחון תעסוקתי - מצד אחד קיימת דרישה מובנת להתחייבות לתקופת עבודה מינימלית של שנה וחצי, ומן הצד השני קיימת אפשרות לפיטורין בכל רגע נתון לפי החלטה שרירותית של היזם הפרטי או המנהל המקצועי. לא קיים שכר- מינימום קבוע התואם את מורכבות המקצוע. כמו כן, שכר- המינימום הלילי אינו מוגדר, משתנה ממקום למקום ומתחיל מעשרה שקלים לשעה! כך גם לגבי העבודה בסופי שבוע ועבודה רצופה מעל 9 שעות, שלעתים אינן מזוכות בתוספת שעות נוספות כנדרש בחוק. בידי היזם הפרטי, שהאינטרס הכלכלי נמצא בראש מעייניו, החופש להחליט האם להעניק למדריך זכויות סוציאליות כגון: פנסיה מורחבת, ביטוח מנהלים, או קרנות השתלמות, כך שלמעשה רוב מדריכי השיקום מוצאים עצמם חסרי רשת בטחון סוציאלית ובעלי שכר ממוצע של כ-3000 ש"ח לחודש כולל עבודה בלילות ובסופי שבוע. בקרב מדריכים המועסקים בידי העמותות המצב אומנם טוב יותר, אך לא בהרבה.
הבעייתיות במצב מדריך השיקום כיום
קיים פער בין התייחסות המדינה והיזמים הפרטיים לעבודה כאל עבודה זמנית ושטחית כפי שבא לידי ביטוי בשכר ובהדרכות, הניתנות או שאינן ניתנות למדריכים, לבין דרישות התפקיד בפועל. מדריכי השיקום זוכים ליחס ושכר שעתי של עובדי ניקיון אך מבצעים עבודתם מתוך מחויבות אישית ובחירה, ולא מחוסר ברירה. הם ה"פראיירים" של המערכת, המגיעים לתפקיד מתוך רוח התנדבות, אכפתיות ואמונה בחשיבות העזרה לזולת. ברור לכול, כי לא ניתן לבצע את התפקיד בצורה אופטימלית ללא גב כלכלי והערכה מינימאלית, ועל כן קיימת שחיקה מהירה בקרב מדריכי השיקום. התוצאה היא שאנשים איכותיים רבים עוזבים את התפקיד בדיוק כשרכשו את הידע הרב בטיפול או לא מגיעים אליו מלכתחילה מכיוון שאינם יכולים להתקיים לאורך זמן משכר הנמוך משכר- מינימום.
התאגדות- פתרונות יישומיים
על כן נדרש שינוי מהותי בתפיסת התפקיד, לא רק מצד המדריכים ומשפחות המשתקמים, אלא גם מצד המדינה המגדירה בחוזים מפורטים עם היזמים הפרטיים והעמותות את חובותיהם כלפי המשתקמים במסגרות השיקום המופעלות על ידם, אך לא דורשת מהם ולו חובה אחת כלפי אלו המהווים כשמונים אחוז מן הצוות המטפל- מדריכי שיקום.
על מנת שהמקצוע שלנו ילקח ברצינות מוטל עלינו כמדריכים לקחת אותו ברצינות מתוך ההבנה שמדריך שיקום, מלבד היותו מקצוע עם שליחות, הוא מקצוע הדורש מעבר לטוב לב ואכפתיות גם השקעה של זמן, התמקצעות, ותמורה בעבור העבודה הקשה. הפתרון הוא הקמת גוף ייצוגי כולל למדריכי השיקום. התאגדות זו תוביל בהכרח לחתימה על הסכם שכר קיבוצי מול המדינה שיעוגנו בו זכויותינו הבסיסיות. ההתאגדות היא הדרך היחידה ליישור קו מינימאלי, ולהכרה במדריך השיקום כמקצוע לכל דבר. זוהי גם הדרך היחידה לוודא שהזכויות שיושגו על ידינו כעת לא יופרו בעתיד ולהבטיח את התפתחותו העתידית של המקצוע.
לדעתנו, השגת הסכם שכר קיבוצי היא אינטרס המשותף לא רק לנו, אלא בראש ובראשונה למשתקמים, שיזכו למדריכים מקצועיים יותר, למשפחות המשתקמים, שידעו שגורל יקיריהם בידיים טובות יותר, ולמדינה אשר חרטה על דגלה שוויון הזדמנויות ומחויבות כלפי החלש, וחייבת להבין כי לשם כך עליה לטפח את אלו המוכנים להרים את דגל העזרה והתרומה לזולת.
טלפונים להתקשרות:
אזור מרכז ותל אביב: אביב 052-2859766/ עירית 054-4997315
אזור שפלה: אור 052-5200441
אזור ירושלים: נעמי 0549-010078/ שירלי 0524-654062
אזור צפון וחיפה: בני 0502-700078/ קרן 0526-244655
אזור דרום: לי 052-3990934
קצת פרטים על ההתארגנות:
איך קמה ההתארגנות?
ההתארגנות הוקמה לפני כשנה על ידי מדריכים מירושלים העובדים בהוסטל צעירים בעקבות כעס על תנאי העסקה ומתוך הבנה כי הפתרון האמיתי היחידי לבעיות שלנו כמקצוע הוא ישור קו ברמה הארצית.
מה המטרות שלנו:
יש לנו שתי דרישות עיקריות. הראשונה היא ביטחון תעסוקתי, כך שלא ניתן יהיה לפטר מדריך לפי גחמת המעסיק, ושיפור תנאי ההעסקה ביניהם העלאת השכר השעתי של המדריך ויצירת רשת ביטחון סוציאלית המורכבת מפנסיה, גמול השתלמות, חופשה מוגדלת ואחוזי משרה התואמים לקושי שבעבודה. לדוגמא, כיום משרה מלאה מוגדרת כ 186 שעות בחודש. לדעתנו בגלל השחיקה הגדולה של מדריך שיקום המשרה המלאה צריכה לעמוד על 120 שעות עבודה חודשיות. כך גם העלאה אוטומטית של שכר בעקבות הותק הנצבר של המדריך.
המטרה השניה היא להפוך אותנו למקצוע לכל דבר, יציאה מסודרת לקורס לאחר תקופת התאקלמות של שלושה חודשים, הכרה בקורס כגמול השתלמות המוכר על ידי רשויות המדינה, אופק התקדמות מקצועית ויציאה תקופתית להשתלמויות מקצועיות יעודיות.
הדרישות שלנו אמנם גבוהות במבט ראשון אך הן בהחלט מעוגנות במציאות. בכל מקום בו הוקם ארגון עובדים השתפרו תנאי העסקה באופן משמעותי. יתרה מכך אנו זוכים לתמיכה מצד ארגון משפחות המתמודדים והבנה של הדרג המקצועי של משרד הבריאות כי מדריך השיקום הוא מקצוע לכל דבר שאינו זוכה ליחס המגיע לו הן מהפן המקצועי והן מבחינת תנאי השכר. כמו כן אנו זוכים לתמיכה של ארגוני נפגעי הנפש עצמם(כגון מתמודדים למען מתמודדים - מל"מ), עובדים סוציאלים וגורמים מקצועים נוספים.
אנו מאמינים כי נזכה לתמיכה ציבורית רחבה במאבקנו לתנאי שכר הוגנים מכיוון שאנו עושים עבודת קודש וגם מכיוון שיש לנו צוות מקצועי ותמיכה מעולה בתחום המשפטי והתקשורתי מהאיגוד המקצועי "כח לעובדים" שהתאגדנו דרכו אשר מתמחה במאבקים של ועדי עובדים ונחל הצלחות רבות( עליהם תוכלו לקרוא באתר הבית של הארגון) בשנתיים האחרונות במאבקים שזכו לסקירה תקשורתית רחבה.
למה כח לעובדים ולא ההסתדרות
כוח לעובדים מציעה לנו פלטפורמה מקצועית המבוססת על תמיכה בנו מתוך אידיאולוגיה של צדק חברתי ומכאן הצלחה שלנו היא גם הצלחה שלו. כוח לעובדים הוא ארגון דמוקרטי המאמין כי את המאבק מול המעסיק אמורים לנהל ולהוביל העובדים עצמם ומכאן גם הכוח לחתום על הסכם שכר קיבוצי נמצא רק בידים שלנו. הארגון תמיד ברקע על מנת לייעץ ולתמוך אך לא להחליט בשבילנו. זאת בניגוד גמור להסתדרות אשר מנהלת את המשא המתן בעצמה וללא שיתוף פעיל של העובדים ולמעשה במקרים רבים חותמת על הסכמי שכר בלי להתחשב בועדים וזאת כאשר אנו אמורים לזכור כי לא תמיד האינטרס של הועד הספציפי עולה בקנה אחד עם האינטרס הכללי של ההסתדרות. כך יכול להיות מצב בו ההסתדרות תמכור אותנו מתוך אינטרס פרטי שלה. בנוסף ההסתדרות בדרך כלל אדישה לגבי ועדים שעדיין לא התאגדו ואינה עוזרת בהקמתם וזאת בניגוד גמור לכוח לעובדים.
חשיבות דמי חבר
אנו מבקשים מהמצטרפים החדשים לשלם דמי חבר מינימאלים וזאת על מנת שנוכל לתפקד כארגון לקראת הוצאות צפויות בעתיד והוצאות שותפות של טלפונים והחזרי נסיעה למתנדבים שלנו וכדי שנוכל להמנות כחלק מהאיגוד המקצועי אשר מספק לנו ליווי ארגוני, תקשורתי ומשפטי. חשוב לציין כי הארגון פועל על בסיס התנדבותי בלבד ואף אחד אינו מקבל שכר עבור פעילותו.
למה טיפול מול המדינה ולא מול יזם פרטי
המדינה היא זאת שהפריטה את השירותים הניתנים לפגועי נפש בצורה של הוסטלים ודיור מוגן. היא זאת שחותמת על חוזים מול היזמים והעמותות והיא זאת שקובעת כמה יקבל היזם או העמותה פר דייר ולכן היא גם זאת שבסמכותה להכריח את היזם והעמותות ליישר קו בנוגע לתנאי העסקה של המדריכים. כיום המדינה משלמת סכום קטן מאוד על הטיפול בכל דייר ומכאן גם חוסר יכולת לעמותות בעלות רצון טוב כגון "אנוש" לשלם שכר צודק למדריך ולספק לו תנאים סוציאליים טובים. מכאן משא ומתן עם המדינה על גובה התשלום לדייר כאשר חלק מהכסף ילך למשכורות המדריכים הוא הפתרון האמיתי למצוקתנו. כמו כן על המדינה להגדיר את מקצוע השיקום וזאת צריך לעשות תוך כדי משא ומתן בינה לבין הארגון שלנו.
בנוסף נדרוש מהמדינה פיקוח הדוק יותר על תנאי העסקה בהתאם לחוק בקרב העמותות ויזמים פרטים וזאת עוד לפני כניסה למשא ומתן לגבי תנאים עתידיים. כידוע בהוסטלים רבים השכר המשולם בלילות ושבתות בניגוד לחוק, כך גם לגבי שעות נוספות. בדיורים מוגנים השכר המשולם הוא פר שעה עם דייר בלי התחשבות בזמן שלקח למדריך להגיע עליו.
מה מתוכנן לחודשים הקרובים
התכנון הוא להמשיך ולגייס חברים נוספים. בנוסף להמשיך טיפוח קשרים עם גורמים רלוונטים בתחום השיקום, קבלת מידע מהשטח לגבי הבעיות השונות של המדריכים והכנת מסמך דרישות כלפי המדינה והכנת מסמך המגדיר את המקצוע שלנו כמדיריכי שיקום בשיתוף עם המדריכים. ולבסוף קבלת ייעוץ משפטי והכנת מסמכים משפטיים לקראת משא ומתן.
שנה טובה 
קידום אתרים